מה זה בכלל יין ויאנג?!

הרבה פעמים בזמן הטיפול, המטופל או המטופלת (נניח שזו מטופלת, כי למה לא...) ששוכבת על המיטה מרימה אליי עיניים סקרניות ושואלת - "נו, אז מה את מרגישה?..."

כמובן שלא קל לקחת שנים של לימודי רפואה סינית ולהסביר במילים שכל אחת תוכל להבין, אבל כמה שהרפואה הסינית חכמה ועמוקה - ככה היא גם מתבססת על עקרונות פשוטים וטבעיים, ולכן אני בדרך כלל שואלת בחזרה "את יודעת מה זה יין ויאנג?"

בשלב זה התגובות נחלקות. יש כאלו שיודעות בערך, יש אחרות שיודעות במעורפל ויש כאלו ששמעו על זה פעם מתישהו ובתכלס אין להן ממש מושג...

אז הנה, לטובת הציבור הנשי והגברי כאחד, בואו נדבר על יין ויאנג.

על פי תפיסת העולם הסינית העתיקה, כל התופעות ביקום קשורות אלו באלו ומאוחדות אלו עם אלו. אותה אחדות, שמשמעותה היא שאין קיום לדבר העומד בפני עצמו, היא המקור המשותף לכל התופעות והתנועות מסביבנו.

יין ויאנג הם דרך להבנת האחדות מאחר והם מסמלים את שני ההיבטים של האחדות המאפיינים את כל התופעות ביקום. יין ויאנג הם הפכים משלימים, מנוגדים ויחסיים. שמיים וארץ.

"ביקום, צ'י היאנג הטהור עולה, בכדי להתכנס וליצור את השמיים, בעוד צ'י היין העכור יורד ונדחס, בכדי ליצור את הארץ. היין חסר תנועה ושקט, בעוד היאנג הינו פעיל ורועש. היאנג אחראי על ההתרחבות והיין אחראי על ההתכווצות, ההיקשרות, וההתקשות. היאנג הוא האנרגיה, הכוח החי, הכוח הגלום, בעוד היין הוא החומר, היסוד, האם הנותנת ביטוי לכל הגלום."

(מתוך SU WEN 5 - הקנון הפנימי של השאלות הפשוטות המיוחס לקיסר הצהוב).

חשוב להבין שאין יין בלי יאנג ואין יאנג בלי יין, הם בתלות הדדית אחד בשני ומתבטאים דרך היחסיות ביניהם (הרבה יאנג - יום, הרבה יין - לילה). היין מוליד את היאנג והיאנג מנפיש את היין.

מאפיינים של יין ביקום:

ארץ, כיוון כלפי מטה, צפיפות, לילה, ירח, קור, פנים, אטיות, קביעות, צורה

מאפיינים של יאנג ביקום:

שמיים, מעלה, התפשטות, יום, שמש, חום, חוץ, מהירות, שינוי, אנרגיה (צ'י)

מאפיינים של יין באדם:

אישה, אמא, בטן, דם, תמציות, שאיפה, גוף קר, נינוחות, רוגע, יציבות, מופנמות

מאפיינים של יאנג באדם:

גבר, אבא, גב, אנרגיה (צ'י), נשיפה, גוף חם, חוסר מנוחה, תנועה, מוחצנות

מאפיונים אלו ניתן להבין כי יאנג הוא תמיד ההיבט הפעיל ויין הוא ההיבט היציב, שמכיל את פעילות היאנג. כמו שאין איזון מושלם בין יין ליאנג בטבע (יין מוחלט משמעו דממת מוות ויאנג מוחלט משמעו שאין צורה להכיל את החיים) כך גם אין איזון מושלם של יין ויאנג באדם. היחסיות של יין ויאנג משתנה, ביקום ובאדם, בהתאם לשעות היום (בוקר - יאנג, לילה - יין), עונות השנה (קיץ - יאנג, חורף - יין), מחזורים של שנים (יש שנים עם מאפיינים יאנגים ויש שנים ייניות), גיל (ילדים הם יאנגים לעומת קשישים שהם יינים) ועוד.

מתוך הבנה זו הרפואה הסינית קודם כל רואה את האדם כמכלול (אחדות, כבר דיברנו על זה) ואז מנתחת אותו ביחס לסביבה וביחס לעצמו. לכן איזון בין יין ליאנג הוא קודם כל אינדבידואלי ובהתאם לנטיות המולדות והנרכשות של כל אחד מאיתנו.

אם נחזור לשאלה איתה פתחנו את הנושא - אז זה מה שאני מרגישה, או מחפשת להרגיש, בטיפול: את היחסיות של יין ויאנג בגוף, כמה כל אחד דומיננטי או לא, האם יש מספיק יאנג בשביל להניע את היין והאם יש מספיק יין בשביל לעגן את היאנג, כמה היין והיאנג בגוף מהדהדים עם החוץ (לדוגמה אם הטיפול הוא בערב אני לא אצפה לראות התבטאות של הרבה יאנג), כמה היין והיאנג מתפקדים נכון וכו' וכו' וכו' וכו'...

מקווה שהחומר הופנם, כי בטיפול הבא יהיה בוחן! :)

סתאאאאם, פשוט תבואו...

הילי